החלטה בתיק ע"ע 27004-05-11

1.     לפנינו בקשה לפטור מאגרה בגין ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת אורית יעקבס; תע"א 3428/09) מיום 6.4.11 בו נדחה חלק מתביעת המבקש להעברת חלק מתשלום הגמלה מהמשיבה.

2.     בבית הדין האזורי, התבררה תביעתו של המבקש, אשר כיהן כראש המועצה (הממונה) של המשיבה, לתשלומי פנסיה ולפיצויים בגין הלנתם.בית הדין קבע כי המשיבה לא העבירה למבקש את כל הסכומים אשר היה זכאי להם וחייב אותה בתשלומם. עם זאת, קבע בית הדין שיעור פיצויי הלנה מופחת (בסך 25%) וכן כי חלק מתביעת המבקש לפיצויי הלנה  - התיישן.

כן דחה בית הדין את התביעה לפסיקת פיצויים לדוגמא ולהטלת קנס בשל אי העברת תלושי שכר באופן סדיר וקבע כי אין  לראות בהלנת השכר במקרה דנן כעבירה פלילית.

בנוסף, דחה בית הדין את התביעה לפסיקת פיצויים בגין עוגמת נפש ונזק לא ממוני וכן את התביעה לשנות את שיעור הפנסיה ולשנות הסטאטוס של המבקש כאב משמורן, המגדל לבד 10 ילדים - כדי לקבל נקודות זיכוי במס-הכנסה, מאחר שנטענו רק במסגרת סיכומי המבקש  והיוו "הרחבת חזית אסורה".

3.     המבקש מערער על קביעות בית הדין בדבר ההתיישנות וטוען כי על מרוץ ההתיישנות להימנות מיום פתיחת התביעה (לאחר החזרת התיק מבית דין זה לבית הדין האזורי) וכן על דחיית התביעה לפיצויים לדוגמא ולקנס בשל אי העברת תלושי שכרו.

עוד מערער המבקש על קביעתו של בית הדין האזורי כי אין מעשי המשיבה עולים כדי עבירה פלילית וכן על אי פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש.

טיעוני הצדדים

4.     במסגרת הבקשה דנן, טען המבקש כי הינו אב משמורן לעשרה ילדים וכי אינו עובד מספר שנים עקב הסתבכויות עם צדדים שלישיים עקב מעשי ומחדלי המשיבה.

עוד טען המבקש כי משפחתו מוכרת לשירותי הרווחה וכי רובצים עליו עיקולים רבים ותיקי הוצאה לפועל פעילים; בנוסף, ציין המבקש, כי בשל כך נפגעה בריאותו והוכרה לו נכות בשיעור 60%. המבקש צירף לבקשתו אישור מיום 23.11.09 בדבר עיקולים הרובצים על חשבונו בבנק יהב וכן אישור כי הינו מוכר בלשכת הרווחה במועצה המקומית גבעת זאב ומטופל באינטנסיביות.

עוד צירף המבקש העתק החלטת בית הדין הרבני הקובעת כי הילדים יהיו בחזקתו ומשמורתו וכן העתק ספח תעודת הזהות שלו, אשר בו רשומים ילדיו, אשר מחציתם קטינים, וכן אישור התייצבות בלשכת התעסוקה מיום 16.5.11.

בהתאם להוראתנו, הגיש המבקש פירוט רכושו, מקורות הכנסתו והוצאותיו וצירף להודעתו, דרישת תשלום מרשות המסים, אישור המוסד לביטוח לאומי על תשלום קצבת נכות כללית בסך 1,326 ש"ח, תמצית התייצבות בלשכת העבודה בירושלים עבור חודש 9/11, תלוש תגמולים ממשרד הביטחון ע"ס 592.41 ש"ח עבור חודש 4/11 וכן החלטת בית הדין הרבני על חיוב המבקש בתשלום דמי מדור בסך 1,000 ש"ח.

5.     המדינה טענה כי המבקש לא הגיש תצהיר לאימות העובדות בבקשתו; אולם חרף זאת, סברה המדינה, כי, נוכח מצבו הכלכלי החמור, יש לשקול היעתרות לבקשה ועל כן הותירה המדינה הבקשה לשיקול בית הדין.

דיון והכרעה

6.     תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) התשס"ח-2008 קובעת:

"(א)       בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב)  הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

(ג)   ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1)   החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

(2)   הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;